מבחן ADHD אונליין

האם יש לי ADHD?

לכל אחד יכולה להיות הפרעת קשב וריכוז (ADHD), ללא קשר לגיל, למגדר או לגזע. התסמינים מתחילים בילדות, אך בהתאם למספר גורמים, ייתכן שלא יבחינו בהם ולא יאובחנו עד לבגרות. לאחר התאמה למבנה הדמוגרפי העולמי בשנת 2020, השכיחות של ADHD מתמשך במבוגרים הייתה 2.58%, ושל ADHD סימפטומטי במבוגרים הייתה 6.76%, כלומר כ־139.84 מיליון ו־366.33 מיליון מבוגרים שנפגעו מכך ברחבי העולם בשנת 2020.

האם אי פעם תהית אם יש לך במידה מסוימת ADHD? כך נוכל לסייע. המבחן המקוון הזה ינתח האם יש לך ADHD ובאיזו מידה, באמצעות מענה על 28 שאלות בשישה ממדים והערכת דרגת החומרה הכוללת. בעת מענה על השאלות, אנא חשב/י כיצד הן שיקפו את מצבך במהלך השנה האחרונה.

קריאה לעולם: ADHD הוא לא תירוץ; הוא הסבר.

Reviewed by ד"ר ג'ניפר שולץ, Ph.D., MSW, LSW

מבחן ה-ADHD שלנו (פורסם לראשונה ב-11 ביולי 2022; עודכן ב-5 בפברואר 2025 לאחר סקירת ד"ר ג'ניפר שולץ) נועד לצורכי מידע בלבד. הוא אינו תחליף לאבחון מקצועי של ADHD, הדורש הערכה מלאה על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש. לעיון נוסף, ראו את מדריך ה-ADHD הזה.

מהו ADHD?

הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית המשפיעה על החלקים במוח שעוזרים לנו לתכנן, להתמקד ולבצע משימות. תסמיני ADHD משתנים בהתאם לסוג המשני, כלומר: קשב לא יציב (Inattentive), היפראקטיבי, או משולב.

מה גורם ל-ADHD?

הגורם (או הגורמים) וגורמי הסיכון ל-ADHD אינם ידועים בוודאות, אך מחקרים עדכניים מראים שלגנטיקה יש תפקיד חשוב. בנוסף לגנטיקה, מדענים בוחנים גורמים אפשריים נוספים וגורמי סיכון, ביניהם:

פגיעת ראש
חשיפה לסיכונים סביבתיים (למשל עופרת) במהלך ההיריון או בגיל צעיר
שימוש באלכוהול וטבק במהלך ההיריון
לידה מוקדמת
משקל לידה נמוך

מצד שני, מיתוסים רבים לגבי גורמים אפשריים ל-ADHD הופרכו. ביניהם: אכילת כמויות גדולות של סוכר, צפייה מרובה בטלוויזיה, וכן עוני או סערה בתוך המשפחה. גורמים כאלו יכולים להחמיר תסמינים של ADHD אך אינם גורמים להפרעה עצמה.

מהם שלושת הסוגים של ADHD?

הפרעת קשב וריכוז מסוג היפראקטיבי‑אימפולסיבי בעיקר

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מסוג היפראקטיבי‑אימפולסיבי בעיקר מתנהגים "כאילו מונעים על ידי מנוע" עם שליטה מעטה בדחפים, כגון תזוזה מתמדת, התפתלויות ודיבור גם בזמנים הכי לא מתאימים. הם אימפולסיביים, חסרי סבלנות ונוטים להפריע לאחרים. ילדים עם ADHD מהסוג ההיפראקטיבי‑אימפולסיבי עלולים להיות גורם מפריע בכיתה. הם עלולים להקשות על הלמידה של עצמם ושל תלמידים אחרים.

הפרעת קשב וריכוז מסוג חוסר קשב בעיקר (לשעבר "ADD")

אנשים עם תת‑הסוג חסר הקשב של ADHD מתקשים להתרכז, לסיים משימות ולפעול לפי הוראות. הם מוסחים ודעתם ניתקת בקלות ושוכחים דברים לעיתים קרובות. הם עשויים להיות חולמניים, לאבד שוב ושוב מטלות, טלפונים ניידים ושיחות. ייתכן שגם תתקשה בשליטה בדחפים או תחווה היפראקטיביות לעיתים, אך אלה אינם המאפיינים המרכזיים של ADHD מסוג חסר קשב. מומחים סבורים שילדים רבים עם תת‑הסוג חסר הקשב של ADHD אינם מאובחנים, משום שהם אינם נוטים להפריע לסביבת הלמידה. תת‑סוג זה נקרא בעבר "ADD" (Attention Deficit Disorder – הפרעת קשב) בהשוואה ל‑"ADHD".

הפרעת קשב וריכוז מסוג משולב

אם יש לך סוג משולב, התסמינים שלך אינם נופלים באופן בלעדי בקטגוריית חוסר הקשב או ההתנהגות ההיפראקטיבית‑אימפולסיבית. במקום זאת, מופיע שילוב של תסמינים משתי הקטגוריות. עם או בלי ADHD, רוב האנשים חווים במידה מסוימת התנהגות חסרת קשב או אימפולסיבית, אך אצל אנשים עם ADHD היא חמורה יותר. ההתנהגות מתרחשת לעיתים תכופות יותר ומפריעה לתפקוד בבית, בלימודים, בעבודה ובמצבים חברתיים. התסמינים יכולים להשתנות עם הזמן, ולכן גם סוג ה‑ADHD שלך עשוי להשתנות. ADHD יכולה להיות אתגר לכל החיים, אך תרופות וטיפולים נוספים יכולים לסייע בשיפור איכות החיים.

ADHD בארבעה ממדים

חוסר קשב

חוסר מיקוד, הידוע גם כחוסר קשב, הוא אחד הסימפטומים הבולטים של ADHD. אנשים עם סימפטום זה מתקשים לעיתים קרובות לשמור על תשומת לב ממושכת לפרטים, מה שמוביל לשעמום ולשקיעה תכופה בהרהורים. מעניין שמחקר קטן מ‑2020 מצא שאנשים עם ADHD יכולים לחוות גם היפר‑פוקוס, מצב שבו הם שקועים כל כך בפעילות מסוימת עד שהם מאבדים תחושת זמן וסביבה, מה שעלול להוביל לאי‑הבנות במערכות יחסים.

אם הציון שלך בממד חוסר הקשב גבוה מ‑60, שיפור יכולת הריכוז צריך להיות עדיפות. כדאי ליצור סביבת עבודה או למידה עם מינימום הסחות דעת. כלים כמו אוזניות מבטלות רעשים, לוחות זמנים מובנים והפסקות קבועות יכולים להיות מועילים במיוחד. בנוסף, תרגולי מיינדפולנס, כגון מדיטציה, יכולים להגביר את המודעות לרגע הנוכחי ולעזור לשפר את טווח הקשב לאורך זמן. במידת הצורך, ייתכן שכדאי לשקול יחד עם איש מקצוע אפשרויות כמו טיפול קוגניטיבי‑התנהגותי (CBT) או טיפול תרופתי.

היפראקטיביות

היפראקטיביות מאופיינת בדחף כמעט מתמיד לזוז, גם במצבים שבהם הדבר אינו מתאים. זה יכול להתבטא בפעילות יתר, תזוזתיות, tapping מתמשך או דיבור מרובה. אצל מבוגרים, היפראקטיביות יכולה להופיע לעיתים כחוסר מנוחה קיצוני, כגון דיבור יתר או קושי להשתתף בשקט בפעילויות פנאי. כאשר האנרגיה הזו אינה מנוהלת, היא עלולה להוביל לתסכול ולחרדה.

אם הציון שלך בממד היפראקטיביות גבוה מ‑80, חשוב למצוא דרכים בונות לפרוק את עודף האנרגיה. פעילות גופנית סדירה, כמו אימון גופני או ספורט, יכולה לסייע בהפחתת חוסר המנוחה. טכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות או הרפיית שרירים הדרגתית עשויות גם הן להיות יעילות בהרגעת הגוף והנפש. הצבת גבולות אישיים בסיטואציות חברתיות יכולה למנוע הצפה של אחרים בדיבור או בתנועה מוגזמים.

אימפולסיביות

אימפולסיביות מתייחסת לנטייה לפעול מבלי לחשוב דברים עד הסוף. מי שמתמודד עם סימפטום זה עשוי לעיתים קרובות להפריע בשיחה או לדבר שלא בתור, ולפלוט הערות ברגעים לא מתאימים. שליטה בדחפים היא אחת ההיבטים המאתגרים יותר של ADHD, משום שהיא דורשת הכרה וניהול של התנהגות אימפולסיבית, דבר שעלול להיות קשה.

אם הציון שלך בממד האימפולסיביות גבוה מ־50, חשוב מאוד לפתח אסטרטגיות לניהול התנהגויות אימפולסיביות. תרגל/י עצירה לצורך נשימה עמוקה או ספירה עד עשר לפני מענה בשיחה או קבלת החלטות. חיזוק השליטה העצמית יכול לכלול גם הצבת מטרות ספציפיות ותגמול עצמי על ניהול מוצלח של התנהגויות אימפולסיביות. אם האימפולסיביות גורמת להפרעות משמעותיות בחיים, הדרכה מקצועית מטעם מטפל המתמחה ב־ADHD יכולה להיות מועילה מאוד.

דיסרגולציה רגשית

דיסרגולציה רגשית, סימפטום של ADHD שנדון לעיתים רחוקות יותר, מתייחסת לקושי בניהול או בוויסות רגשות. מי שחווה סימפטום זה עשוי להתקשות בהתמודדות עם צער, אובדן ואירועים שליליים אחרים, מה שהופך את שמירת החברויות והקשרים הבין־אישיים למאתגרת. בנוסף, דיסרגולציה רגשית עלולה להוביל לבעיות נפשיות נוספות כמו חרדה ודיכאון.

אם הציון שלך בממד הדיסרגולציה הרגשית גבוה מ־70, למידה כיצד לנהל את הרגשות שלך היא מפתח. טכניקות קוגניטיביות־התנהגותיות יכולות לסייע בזיהוי ובאתגור של דפוסי חשיבה שליליים. תרגולי מיינדפולנס, כמו תרגילי נשימה עמוקה או מדיטציה מודרכת, יכולים גם הם לסייע בהרגעת רגשות עזים. בניית רשת תמיכה של חברים, משפחה או מטפל יכולה לספק את היציבות הנדרשת להתמודדות עם מצבים קשים. אם את/ה מתמודד/ת גם עם חרדה או דיכאון, מומלץ מאוד לפנות לעזרה מקצועית.

מקורות:

A. Robin, Eleanor Payson (2002) The Impact of ADHD on Marriage. The ADHD Report https://doi.org/10.1521/ADHD.10.3.9.20553
Kathleen G. Nadeau (2005) Career choices and workplace challenges for individuals with ADHD. Journal of Clinical Psychology https://doi.org/10.1002/JCLP.20119
K. Bachmann, A. P. Lam, Peter Sörös, M. Kanat, E. Hoxhaj, S. Matthies, B. Feige, H. Müller, J. Özyurt, C. Thiel, A. Philipsen (2018) השפעות של מיינדפולנס ופסיכו־חינוך על זיכרון עבודה בקרב מבוגרים עם ADHD: מחקר fMRI אקראי ומבוקר.. Behaviour Research and Therapy https://doi.org/10.1016/j.brat.2018.05.002
בנימין סי. סטורם, ה. וייט (2010) ADHD ושכחה המושרת על ידי שליפה: עדויות לליקוי בשליטה מעכבת על הזיכרון. Memory https://doi.org/10.1080/09658210903547884
מרטין אי. אם. מול, מ. ו. ואן בוקסטל, דיק וילמס, פ. ורהיי, י. יולס (2009) שכחה סובייקטיבית קשורה לאיכות חיים נמוכה יותר בקרב אנשים בגיל העמידה וקשישים צעירים: מעקב של תשע שנים אצל משתתפים מבוגרים ממחקר ההזדקנות של מאסטריכט. Aging & Mental Health https://doi.org/10.1080/13607860902845541
שרה סקולטנס, א. ריידל, פ. יאנג־וולנטין (2013) תסמיני ADHD, הישגים לימודיים, תפיסה עצמית של מסוגלות אקדמית וכיוון עתידי: מחקר אורך. Scandinavian Journal of Psychology https://doi.org/10.1111/sjop.12042